על מה את חולמת מיכל

בטווח של פחות מ-72 שעות מתרחשים הדברים הבאים.

שנת הלימודים מתחילה, הבן שלי לא מספיק לעבור שתי דקות בכיתה י"א
וכבר מפציעים בתיבת הדואר הצמד הזה -
צו ראשון עבורו והספר של ינון ניר, "החייל האחרון".
תוכלו לקרוא כאן את הפרק הראשון.

שוקלת להחזיר לשולח גם את הספר וגם את הצו.
בעצם למה "לירות בשליח"? את הצו אני רוצה להחזיר, לא את הספר,
שהכותב שלו מביט באומץ בלבן של העיניים של הקונפליקט הבלתי נתפש
עימו מתמודדות משפחות בישראל כשהבנים מגיעים לגיל 18.

ומה לעשות, יש לי שני בנים ואני רוצה שהסטטוס קוו הזה יישמר.

בינתיים מטמינה את הצו במגרה, קוראת את הספר, דוחפת את הצו עוד יותר
פנימה לעומק המגרה.

יומיים אחר כך, המופע "אוטוביוגרפיה" של כנסיית השכל בפארק ענבה.

איזו הופעה! איזה שירים, איזו אווירה נהדרת בפארק, מכל מקום שומעים את
קולו המיוחד של יורם חזן ואת נגינת הלהקה. רואים נהדר, אין דוחק,
לא בהגעה, לא ביציאה, התאורה מפליאה בקסמיה על הבמה והאורות מרצדים
גם במי האגם מאחוריה.
כמובן אין פקקים כשהולכים ברגל מהבית וחוזרים באותו אמצעי תחבורה.

על מה את חולמת מיכל

ועל מה אני?

ששום דבר לא יפגע בי 

שום דבר

והסיבה שלא העליתי לפוסט הזה את הסרטון עם השיר "שום דבר לא יפגע בי"
שהלחין יורם חזן למילות שיר שכתב ארז שטרק שנהרג ב-1997 באסון המסוקים
היא שהשיר גורם לי לבכות.

על מה את חולמת מיכל