אודות

על האנשים הגדולים מאחורי העסקים הקטנים במודיעין-מכבים-רעות, על דברים טובים,
על פינות אהובות בעיר ומה שהכי חשוב - כל מה שאפשר להגיע אליו בנעלי בית




יום שני, 6 ביולי 2015

נעים להכיר


שמי ענבר ואני גרה במודיעין כחמש עשרה שנה.
חיפאית במקור ובמהלך 20 השנה האחרונות חייתי לסירוגין בטוקיו, מודיעין,
וושינגטון, וניו דלהי ולפני שנה חזרנו שוב לביתנו במודיעין.
אני מורה, בלוגרית באתר Saloona (כשגרתי בדלהי קראו לבלוג "בדלהי כבר בוקר"
ומאז שחזרתי למודיעין שם הבלוג קוצץ ל"כבר בוקר")
ומעכשיו גם בעלת הבלוג הזה, תופרת טיולים להודו , חובבת צילום, כתיבה וקריאה.

כשהגענו לעיר, השכונות בוכמן וקייזר בכלל עוד לא נולדו, הבניין השלישי של
מגדלי רובינשטיין (הבן השלישי במשפחה מרובת בניינים) היה עוד בפיגומיו
ובילה את רוב זמנו בלהשתעל לי אבק על הכביסה.

האם אהבתי את מודיעין אז? עד כמה שאפשר לאהוב מקום בהתהוות שרוב תושביו
מגיעים מערים אחרות, נושאים עימם זכרונות של עצים נדיבים, מקומות בילוי, אולי חוף ים
ואוטובוס של אגד ובורחים ממנה בסופי השבוע לאכול אצל ההורים.

ואז נסענו לכמה שנים וכשחזרנו, חוץ מהשכנים מסבירי הפנים שלנו,
חיכתה לנו בכל פעם הפתעה חדשה.

אני זוכרת כמה משמח היה לגלות חודשים ספורים אחרי שחזרנו מארה"ב,
שגם במודיעין יש רכבת, קניון, ותאטרון.

אמריקה.


פעם הגעתי לחופשה וגיליתי אגם ודינוזאורים שבשום פנים ואופן לא היו שם קודם
(לפחות לא בתקופתי על אף שיש הטוענים שאני שריד די מייצג שנותר מהתקופה)



פארק טבע עירוני ענבה   צילום: ענבר אושפיז





















אחרי היעדרות נוספת של מספר שנים, חיכו לנו שוב - שכנינו מאירי הפנים
(איזה כיף שלא עברתם דירה!), פארקים חדשים ומטופחים, פינות חמד, שכונות
חדשות, בתי ספר וגנים, שבילי אופניים ומרכזים מסחריים חדשים.



צילום: ענבר אושפיז




















מלבד ההתפתחות ה"ממסדית" של העיר, זה לקח זמן, אך עם השנים
התחלתי להכיר עוד ועוד אנשים.
נותני שירותים שונים, בעלי עסקים, אנשים שמבקשים לפרנס את משפחותיהם
בכבוד וגם תורמים לקהילה בדרכים שונות. אנשים נהדרים.

מטרת הבלוג הזה לאפשר היכרות עם האנשים הגדולים שמאחורי
העסקים 
הקטנים, לתת במה ליוזמות קהילתיות וחברתיות ולספר על
חוויות טובות שלי מאנשים 
ומקומות בעיר.

בדגש על הדברים הטובים.

האנשים והנושאים שאבחר לכתוב עליהם יהיו רק כאלה שהיתה לי באופן אישי
חוויה חיובית מהמפגש איתם.
נסיון לא מוצלח? חוויה לא נעימה? אף הם כמובן חלק מהחיים,
אבל את אלה אעדיף לשמור לשיחת קיטורים בארבע עיניים עם חברה טובה. 

היום מתקיימת הלוויתו של מפקד יאח"ה, תנ"צ אפריים ברכה, תושב העיר.
לא הכרתי את האיש, רק כואב לי כל כך שאדם נקלע למצוקה נוראה מנשוא
בשל "גזר דין" תקשורתי.

יהי זכרו ברוך.

אין תגובות:

פרסום תגובה